<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' נט"י</h1>
<h2>דף ד:</h2>
בעי איניש למכרך ריפתא צריך ליטול ידיו דאפילו חולין בעו נטילת ידים וכל המזלזל בנטילת ידים בר נדוי הוא כדעבוד לר' אלעזר בן הנך שפקפק בנטילת ידים. ושלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ונטילת ידים אחת מהן. והמזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם. ואמר רב חסדא [שבת ס"ב ע"ב] משאי מלא חפני מיא ויהבי לי מלא חפני טיבותא.
ואמר רב חייא [בר אשי] אמר רב [סוטה ד' ע"ב] מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה, אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה, שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים. ובפרק אמר להם הממונה [יומא ל' ע"א] ת"ר הלכה בסעודה אדם יוצא להשתין מים נוטל ידו אחת ונכנס, דבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו ונכנס, וכשהוא נוטל לא יטול מבחוץ אלא מבפנים ויושב במקומו ונוטל, והטפיח מחזיר על האורחים, ואמר רב חסדא לא אמרן אלא לשתות, אבל לאכול נוטל מבחוץ ונכנס מידע ידעי דאנינא דעתיה. ובפרק כל הבשר [חולין ק"ו ע"א] מים ראשונים האכילו בשר חזיר מים אחרונים הרגו את הנפש.
וכד משי ידיה צריך לנגובינהו שפיר דאמר ר' אבהו [סוטה ד' ע"ב] כל האוכל פת בלא נגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא.
